Show More

סוגיות ברישוי נשק

 

 

כל אדם חייב לעמוד בתנאי סף

כל אדם המבקש להוציא רישיון לכלי ירייה מכל סוג חייב לעמוד בתנאי סף. במידה ואינו עומד בהם אזי האגף כלל לא יבחן האם הוא עומד ביתר התבחינים.

  1. על האדם שמבקש את הרישיון להיות אזרח או תושב ישראל כאשר הוא שוהה בישראל שלוש שנים ברצף לפחות עד להגשת הבקשה.

  2. על המבקש להיות בעל שליטה בסיסית בשפה העברית מבחינת הבנה, קריאה וכתיבה, כך שיוכל להבין את ההוראות וניהול הרישום כנדרש.

  3. דרישת גיל - מי שסיים שירות צבאי: מגיל 18; מי שסיים שירות לאומי או אזרחי: מגיל 21; אזרח שלא שירת: מגיל 27; תושב קבע שלא שירת: מגיל 45.

  4. בריאות תקינה על פי הצהרת בריאות והתחייבות לעדכן בכל שינוי במצב הרפואי.

  5. עמידה בדרישות ההכשרה הנדרשות כגון אימון ירי ומטווח (לאחר עמידה בתבחין וקבלת רישיון זמני נשלח האדם לביצוע אימון).

בקשה חדשה לרישיון פרטי

לא מעט אזרחים זכאים היום לקבלת רישיון לכלי ירייה אם בשל מקום מגוריהם, מקום עבודתם או עקב שירותם הצבאי. קיימת רשימה סגורה של משרד הבטחון המפרטת אלו תבחינים מזכים אדם בקבלת רישיון לכלי ירייה ואלו הם:

  • מגורים בישוב זכאי - הרשימה אינה מפורסמת אך משרדנו מכיר אותה.

  • עבודה בישוב זכאי - מי שרוב עיסוקיו מתבצעים בישוב/ים זכאי/ים.

  • מורה דרך מוסמך בעל רישיון תקף של משרד התיירות.

  • חקלאי מוכר שכיר/עצמאי.

  • מוביל חומר נפץ בעל רישיון בר תוקף.

  • משרתי ובוגרי כוחות הבטחון - (1) קציני צה"ל בדרגת סגן ומעלה או דרגה מקבילה בכוחות הבטחון; (2) נגדים מדרגת רס"ר ומעלה או דרגה מקבילה בכוחות הבטחון; (3) מי ששירת ביחידה מיוחדת; (4) לוחמים שהוסמכו לרובאי 07 ומעלה בצה"ל או במשטרה.

  • מאבטחים ברשות שדות התעופה.

  • בוגרי קורס אבטחה בשב"כ.

  • בוגר קורס מאבטחים אחיד במערכת הבטחון.

  • בעל המלצה פרטנית של ר' חטיבת האבטחה במשטרת ישראל.

  • קצין בטחון בגוף המוכר על ידי משטרת ישראל ושהוכשר על ידי המשטרה ומשמש בתפקיד זה בפועל.

  • כבאי בעל ותק של שנתיים לפחות.

  • עובד או מתנדב בגוף הצלה מוכר (מד"א, זק"א, רגע של אמת זק"א, איחוד הצלה ישראל) בעלי ותק של שנה לפחות.

  • מדריך ירי בעל רישיון פעיל ומשויך למטווח מורשה.

  • ספורטאי ירי פעיל.

  • בעל רישיון ציד בתוקף מאת רשות הטבע והגנים.

  • וטרינר בעל רישיון ממשרד החקלאות או אדם העובד באופן קבוע בליווי וטרינר ותחת פיקוחו.

  • מדביר בעל רישיון בתוקף של המשרד להגנת הסביבה ומוסמך ברמה 2 ומעלה.

  • מזכרת - לעניין כלי ירייה שניתן בירושה או, במקרים חריגים, מתנה או שהיה ברשות האדם ברישיון עד כה - הנשק יושבת.

על פניו הרשימה נראית ארוכה אך היא לא ומרבית מבקשי רישיון יקבלו את הרישיון תחת מספר מאד מצומצם של תבחינים. הליך הגשת הבקשה כרוך בביורוקרטיה כאשר, במידה והאדם אינו מצליח לצרף את האסמכתאות הנכונות, אשר מוכיחות את עמידתו בתבחין אזי בקשתו תידחה. האגף לרישוי כלי ירייה לא יתן רישיון למי שלא הוכיח, מעל כל ספק, כי הוא עומד בדרישות התבחין ולעתים, עבודת הניירת היא סבוכה ומייגעת.​ "קו קדמי" בודק עם המבקש את עמידתו בתבחין עוד בטרם גביית תשלום ורק אם הוא מוצא כי קיימת יכולת למבקש להוכיח כי הוא עומד בתבחין, רק אז "קו קדמי" פועל להוצאת הרישיון ובכך נחסך מהמבקש הוצאה כספית מיותרת והרבה מאד טרחה.

בקשה חדשה לרישיון ארגוני

לא פעם נדרש אדם, במסגרת עבודתו, להוציא רישיון "ארגוני" לכלי ירייה כגון לאבטחה או שמירה. לרוב, בקשה זו מוגשת על ידי הארגון עצמו אך אין בכך הכרח. הליך זה סבוך יותר ומחייב קבלת אישור פסיכולוג על כשירות לנשיאת כלי ירייה. במילים אחרות, על הפסיכולוג לקבוע כי האדם לא יסכן את שלום הציבור וביטחונו באם יחזיק בנשק. הבדיקה כרוכה באגרה כאשר באגרה זו מתחלקים המבקש והמעסיק באופן שווה. הבדיקה אינה פשוטה ומשלבת בדיקה ממוחשבת (כ-600 שאלות) וראיון עם פסיכולוג שהוסמך על ידי האגף. "קו קדמי" מכין את המבקש לקראת מה שצפוי לו בבדיקה וזאת בכדי למנוע הסתבכויות מיותרות עם הליך לא מוכר ולא נעים.

חידוש רישיון

חידוש רישיון אינו דבר אוטומטי ובכל פעם שמבקש אדם לחדש את רישיונו עליו להוכיח כי עדיין עומד הוא בדרישות התבחין, ואם התבחין לפיו החזיק ברישיון התבטל אז להוכיח כי עומד בתבחין חדש ועדכני. לעתים, המבקש כלל אינו יודע כי עומד הוא בדרישות של תבחין "קל יותר להוכחה" וממשיך הוא להסתבך בהוכחת עמידתו בתבחין ישן ומורכב. בנוסף, לפעמים מגיע למבקש כי ישונה התבחין שבו הוא מחזיק ברישיון לתבחין משמר כך שלא יצטרך בעתיד להוכיח בכל פעם מחדש את עמידתו בתבחין.

ערר על דחיית בקשה

כאשר בקשה לרישיון פרטי או ארגוני נדחית או כאשר נשלחת לאדם החלטה על ביטול רישיון קיים, ניתנת למבקש הזדמנות להגיש ערר על כך תוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על הדחייה/הביטול. לרוב בקשות נדחות כאשר האדם לא הגיש מסמכים כראוי ואז נקבע כי אינו עומד בתבחינים או כאשר קיימת מניעה מבחינה משטרתית (תיקי חקירה פעילים או סגורים, מידע מודיעיני הקיים כנגד המבקש המצביע על מעורבות פלילית וכד') ו/או מניעה מבחינה בריאותית (המלצה שלילית של משרד הבריאות) ו/או העדר אישור פסיכולוג (בעניין רישיון ארגוני לרוב).

ערר אינו דבר של מה בכך, ואין זה מספיק לכתוב כי 'ההחלטה של האגף שגויה', אלא יש לנמק ולפרט באופן ענייני, לעתים אף בתמיכה ראיות חיצוניות, מדוע שגה האגף בהחלטתו ומדוע יש לשנות את ההחלטה. במרבית המקרים בהם יש מניעה משטרתית או בריאותית, נדרשות מהמבקש לבצע פעולות ממשיות (כגון שינוי עילת גניזה של תיקים או ביצוע בדיקה רפואית וקבלת אישורים) לצורך שינוי ההחלטה.

ערר על החלטת פסיכולוג מחייב זימון ועדת בראשות פסיכיאטר מומחה וקבלת אישור מאת הועדה שהעורר אכן אינו מסוכן לשלום הציבור ובטחונו. לצורך כך "קו קדמי" מכין את הלקוח לקראת מה שצפוי לו בועדה והכיצד הוא יוכל להביא לידי ביטוי את עצמו, באופן אמיתי וכנה, על מנת שהועדה אכן תבין כי נפלה טעות במסקנת הפסיכולוג. "קו קדמי" לא יקבל לקוחות אשר יתרשם מהם כי הם מהווים סיכון לשלום הציבור.

עו"ד אוהד מגורי, מנהלו של "קו קדמי", הנו בעל ניסיון עשיר בהגשת עררים והצלחה בהם. יש לזכור כי אין הזדמנות שנייה לערר וההליך הבא הנו הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי שהינו יקר, ארוך ומייגע ולכן אסור לזלזל ורצוי להקדים תרופה נכונה למכה.

החזרת נשק שנתפס ע"י הרשויות

ברוב המקרים, לאחר שאדם נחקר על ידי הרשויות ובעיקר המשטרה כחשוד בביצוע עבירה, בין אם מדובר בפשע חמור או עבירה קלה, עשויה הרשות להחליט על נטילת כלי הירייה אשר ברשותו גם אם אין קשר בין הנשק לבין החשדות כנגדו. במשטרה יאמרו לאדם כי יש לו 18 חודשים לטפל בעניין הנשק אך פירוש הדבר כי יש לו 18 חודשים לסיים את הטיפול בנשק עד להשמדת כלי הירייה. הלכה למעשה, עליו לפעול לאלתר לקבלת כלי הירייה בחזרה ואסור לו לחכות. לא בכל מקרה ניתן לקבל את כלי הירייה בחזרה ואם המשטרה מגישה למשרד לבט"פ המלצה לביטול הרישיון אז עליו להגיש ערר על החלטת הביטול, באם ישנה הצדקה לכך. 

השאלה העיקרית היא האם הייתה הצדקה לנטילת הנשק? זאת אומרת, האם קיים בחומר החקירה ראיות המצדיקות את החשד כנגד האדם והאם הראיות האלה מצביעות על ביצוע עבירה מצידו. לא צריך שעוצמת הראיות יצדיקו כתב אישום ומדובר במדרג משפטי של "ראיות מנהלתיות". לא פעם יש צורך לסגור את התיק ואולי אף לשנות את עילת הגניזה ל"חוסר אשמה פלילית" לפני שניתן להתקדם בכל הליך מול האגף לרישוי כלי יריה. כל מקרה לגופו.

"קו קדמי" בוחן את הנסיבות של כל מקרה ומודיע ללקוח, בטרם גביית תשלום, מה הם הסיכויים להצלחה. אם הלקוח מעוניין לאחר מכן להמשיך בטיפול, רק אז יגבה שכר טרחה.

עו"ד מגורי הינו עו"ד המתמחה בפלילים ולכן בעל הידע המקצועי והניסיון להעריך את הסיכויים הללו, וכן בעל המיומנות הנדרשת לשכנע, במקרים המתאימים, את הרשויות לסגור את תיק החקירה.

החזרת נשק שנתפס במסגרת צו הגנה או צו אחר של בית המשפט

כאשר ניתנת הוראה של בית המשפט לנטילת רישיון וכלי ירייה מאת אדם בשל צו שיפוטי נדרשת הוראה ייחודית של בית המשפט להשיבו, גם אם הצו עצמו בוטל. מדובר בהליך לא פשוט כלל, כאשר לרוב האדם סבור כי באם בוטל הצו אז בוטל האיסור ואין הדברים כך. לעתים, לאחר שניתן צו האסור על ההחזקה אז מועבר דיווח למשרד לבט"פ אשר מורה על ביטול הרישיון ואז העניינים נהפכים למורכבים עוד יותר.

"קו קדמי" מכיר היטב את הסוגיה וידע לפעול במהירות ומקצועיות בכדי להביא להוראה המיוחדת הנדרשת, להשבת כלי הירייה וזאת באמצעות צו שיפוטי מתאים.

ביטול רישיון נשק

כאמור, ביטול רישיון לכלי ירייה יכול לנבוע ממספר טעמים - מידע מודיעיני פלילי, בעיות בריאות, צו שיפוטי, חקירה פלילית ועוד - ואם לא יפעל בעל הרישיון לאלתר עשוי הוא לא רק לאבד את הרישיון אלא גם את התבחין בו החזיק שנים רבות. כך לדוגמא, מי שהחזיק ברישיון עוד משנות ה-90 נמצא תחת חסותו של "תבחין משמר" אך תבחין זה מותנה ברציפות החזקה ולכן אם לא יפעל בעל הרישיון להשבת הגלגל לאחור, קרי ביטול תקופת אי ההחזקה, יידרש הוא להוכיח עמידה בתבחין עדכני באם ירצה ברישיונו בחזרה. כנגד הוראת ביטול יש להגיש ערר תוך 45 ימים מיום קבלת הודעת הביטול ואם הערר נדחה אזי עליו להגיש עתירה מנהלית תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי הרלוונטי שיושב כבית משפט לעניינים מנהליים (בג"צ קטן). 

עתירה מנהלית בעניין רישוי נשק

עתירה מנהלית היא, לרוב, השלב האחרון כאשר כל מאמץ מול הרשויות לא צלח. עד לשלב העתירה, היחיד שמקבל החלטות בעניין הינו המשרד לבט"פ - בין אם מדובר באגף לרישוי כלי ירייה ובין אם מדובר במשטרה. לעומת זאת, בעתירה מנהלית, הסוגיה מועברת לעיונו של בית המשפט אשר מתבקש להכריע באם החלטת הרשות הייתה בלתי סבירה בעליל. בית המשפט אינו דן בשאלות כגון "האם האדם ביצע את העבירה המיוחסת לו?" או "האם הרשויות צדקו בהחלטתם?" אלא בשאלה - "האם החלטת הרשות, בהתבסס על הראיות המנהלתיות אשר עמדו כנגד עיניה, פעלו באופן תקין וקיבלו החלטה סבירה?" גם במקרים בהם טעתה הרשות אך לא באופן בלתי נסבל, בית המשפט לא יתערב בהחלטתה. 

עתירה מנהלית בעיקר נתמכת על מסמכים כתובים - קרי, על מגיש העתירה לנמק באופן ראוי, רהוט, מקצועי ומשפטי מדוע החלטת הרשות בלתי תקינה ו/או בלתי סבירה בעליל ולא מדוע מגיע לו רישיון. העותר לא יוכל לטעון טענות אשר לא טען אותם בערר ואסור להגיש עתירה ללא מיצוי הליכים קודמים מול הרשויות. את העתירה יש להגיש ללא שהות ניכרת ורצוי תוך 45 ימים מיום דחיית הערר. תקנות בתי המשפט המנהליים מאפשרים גם הליכים מקדמיים כגון בקשה לקבלת פרטים נוספים ועוד, ורק עו"ד בעל ניסיון ומקצועיות ידע הכיצד לנסח עתירה ראויה תוך עמידה על הדגשים הראויים והנכונים ומיצוי כל ההליכים המקדמיים והנכונים לפי החוק.

*** התוכן דלעיל נרשם בלשון זכר מטעמי נוחות ומכוון לזכר ונקבה כאחד ***

בחזרה לראש העמוד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now